רבים משירי פונים אל אדם מסוים. איני יודע מי. אני חושב שזו אישה שאני אוהב. איפה היא, מה שמה, אפיה,
איך היא נראית איני יודע, אבל אני יודע דבר אחד חשוב, שנועדנו זה לזו, שהיינו יחד עוד לפני ונשוב להיות.
את ספרי הראשון "כתום" הוצאתי לפני מספר שנים ובו מבחר מן השירים שכתבתי מגיל שש עשרה עד תשע עשרה. ערכה אותו ברגישות גדולה לאה שניר. הספר ראה אור ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד". בספר שני ציורים שלי, האחד על כריכת הספר ושניים בספר. זכיתי ועדיין זוכה, לתגובות נרגשות ביותר, גם מקוראים רבי ניסיון וגם מאלה שבדרך כלל נמנעים משירה.
פרסמתי ספר שירה נוסף ושמו "בשקט אפתח" אף הוא ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד", ובעריכה של לאה שניר, עריכה שאין לה ערוך.
אינני סבור שאדם יכול להכיר אותי באמת רק דרך קריאת שירי, אך זו יכולה להיות מעין הזמנה להציץ אל חיי, ואולי אני אזכה לשמש כפה לקבוצה גדולה ודוממת. וזו יכולה להיות גם הסתכלות במראה פשוטה, צלולה, בה יכול אדם לראות ולהבין לעומק את עצמו ואת חייו, או סתם לקרוא וליהנות מההפלגה אל עולמות שמעבר.
אם אפשר לעזור למישהו זה תמיד טוב ונכון.
אני משוכנע שהגורל שלי הביא אותי אל המקום בו אני נמצא היום, דרך התאונה והכול כדי שאשאף, ואהיה מסוגל לעזור לאנשים אחרים, בין השאר דרך שירי.