אני חולק איתם את יצירתי המגוונת, את גישתי לחיים, את יומניי, את שירתי, את זיכרונותיי ומשיב בפתיחות לשאלותיהם.
אולי העובדה שתאונת הדרכים הקשה, שכתוצא ממנה אני נכה, קרתה לי במעבר מילדות לנעורים, בשלב בחיים בו הם נמצאים, גורמת למפגש איתי להיות יותר משמעותי עבורם.
אני שמח להראות להם זווית חדשה להביט על חייהם ועל החוויות שלהם.
להבין שהתמודדות היא פעולה חשובה ומעצימה ושפיתוח הביטוי העצמי יכול להיות כלי משמעותי ביותר.
ילדים הם מטבעם אמנים וחשוב שכל אחד מהם יעצב את דרך הביטוי הקרובה אל ליבו ואת ראיית העולם הייחודית שלו, יעצב את עצמו כיצירה חיה, בשער אל חיים עצמאיים…
מפגשים אלו יכולים להתקיים בבית הספר המזמין, בקיבוץ הרדוף בו אני חי, או בבית הורי במושב חיבת ציון בעמק חפר.
אני פוגש גם קבוצות של אנשים בוגרים לשיח גלוי, אמיץ ופתוח היוצא מתוך סיפורי האישי, תפיסת העולם האנתרופוסופית והאישית שלי ויצירותיי בתחומי השירה, הציור, הפיסול והקדרות.
אני מרגיש שיש לי שליחות ומסר שצוויתי להעביר לאנשים רבים בעולם הזקוקים לו. אני מאמין שיש לנו שליחות בעולם וניסיון קשה או אסון שקורה לנו הוא למעשה מסר ונס שבא לעורר אותנו ולתת לנו דחיפה וצורך להתפתח, לעזור לעולם, כל אחד בדרכו הייחודית.