בילדות, נהר בילה שעות בציור. סיפר סיפורים שלמים, דרך ציור.
בתאונה, נפגעה הראיה שלו והוא נותר עם חצי שדה ראייה בכל עין. כשהחל שוב לצייר, ראה הכל כפול והקווים לא התחברו לו.
רכישה מחודשת ועיקשת של היכולת להביע את עצמו בכלי הזה, הייתה לחלק חשוב מאוד בשיקומו.
"ברגע שיכולתי אחזתי שוב במכחול אך נוכחתי שכעת הציור דורש ממני מאמץ מיוחד, כתוצאה מהמגבלות הפיזיות החדשות של הפציעה… עם זאת גיליתי שהשפה האמנותית שלי העמיקה, אולי בהשפעת הכתיבה.
במקביל, הכתיבה שאפשרה לי לתאר ולתעד את חוויותיי בתהליך השיקום, התפתחה והעמיקה עד שהייתה ל"מכחול של מילים"… מכחול של רגש… שאפשר לי לעצב מחדש את עולמי הפנימי והחיצוני.
הציור שלי נהיה הרבה יותר "שירי" באפיו, כמו שהכתיבה שלי היא "תמונתית".
אמנות עבורי היא דרך של ריפוי עצמי ואיחוי של חיי."